בקצרה

• העמסה מיידית: כתר זמני באותו יום; השיקום הקבוע אחרי שהשתל נקלט
• שני שלבים: תקופת קליטה בלי כתר על השתל; השיקום הקבוע אחרי הקליטה
• ההבדל בחוויה: תקופת הקליטה עם שן או בלי שן
• מתי השתל מוכן לשיקום הקבוע: מדידת יציבות השתל במהלך ההחלמה, לא לוח שנה
• מי מרוויח מהמיידית: שן קדמית, לסת שלמה, מטופל עם עצם טובה
• מי צריך שני שלבים: עצם רכה, צורך בבניית עצם משמעותית, יציבות גבולית

הטבלה

מתי אני ממליץ על שיניים ביום אחד

• שן קדמית אצל מי שלא מוכן ללכת עם חור, ויש יציבות. זה המקרה הקלאסי.
• לסת שלמה על 6 או 8 שתלים. שם ההעמסה המיידית היא הכלל, כי השתלים מחוברים בגשר שמייצב אותם יחד, ומי שנעקרו לו כל השיניים לא יכול להישאר בלי כלום.
• עקירה והשתלה באותו יום של שן קדמית, כשהעצם והחניכיים שלמות.

מתי אני ממליץ לחכות

• עצם רכה או דלילה, בעיקר בלסת העליונה מאחור. השתל צריך שקט כדי להיקלט.
• תוספת עצם לפי הצורך. כשנדרשת בנייה משמעותית של עצם באותו ניתוח, אין מה להעמיס על עצם שעוד לא קיימת.
• יציבות גבולית שנמדדת בזמן הניתוח. זה קורה גם כשהכל נראה טוב ב-CT, ואז מחליטים במקום.
• סוכרת לא מאוזנת או מחלת חניכיים פעילה. מאזנים ומטפלים קודם.
• טוחנת בודדת מאחור. שם ממילא לא רואים, וכוחות הלעיסה גדולים. הרווח קטן, הסיכון קיים.

מה הספרות באמת אומרת

מחקרי ההשוואה (סקירת קוקרן 2013) לא מצאו הבדל מובהק בהישרדות בין העמסה מיידית להשתלה רגילה, אבל בתנאי אחד: המקרים נבחרו נכון. במקרה גבולי כל שתל שנכשל הוא מטופל שיצא עם שיניים ואיבד אותן. לכן אני לא מציע העמסה מיידית למי שהסיכוי שלו לכישלון גבוה מלכתחילה. במקרה הנכון, ההעמסה המיידית לא מוסיפה סיכון של ממש. במקרה הלא נכון, היא מוסיפה. המומחיות היא בלהבדיל.

מה קורה כשמתכננים מיידית ובזמן הניתוח מתברר שלא

סוגרים את השתל לקליטה, ועוברים לתוכנית ב'. לעיתים תוכנית ב' מוכנה מראש גם אם לעולם לא תהיה בשימוש: שיקום נשלף (פליפר), גשר זמני על השיניים הסמוכות, כתר מרילנד המודבק בלי השחזה, או בלסת שלמה תותבת זמנית. לעיתים מחליטים שלא להכין מראש, ואז, אם ביום הניתוח מתברר שאי אפשר להעמיס, תידרש המתנה ממושכת יותר עד להכנת פתרון זמני מתאים. את ההחלטה הזו מקבלים יחד בייעוץ.

מתי השתל מוכן לשיקום הקבוע

לא לפי לוח השנה. במהלך תקופת ההחלמה מודדים את יציבות השתל, וכשהמדידה מראה שהשתל נקלט, מרכיבים את השיקום הקבוע. על המדידה הזו, ואיך היא עובדת, בפוסט נפרד.

שאלות נפוצות

האם שיניים ביום אחד יקרות יותר? מעט, בגלל השיקום הזמני והמבנה לשיקום מוברג: 9,297 ש"ח עד הכתר הקבוע לעומת 7,666 ש"ח בהשתלה רגילה, לפי מחירון המרפאה.

האם הכתר הזמני נראה טוב? כן, הוא בצבע ובצורה של שן. ההבדל: חומר פחות עמיד, ומגעים סגריים מופחתים כדי לא להעמיס על השתל.

האם אפשר להתחיל בשני שלבים ואז "לזרז"? לא. אחרי שהשתל נסגר, מחכים לקליטה. ההחלטה מתקבלת ביום הניתוח.

מתי מרכיבים את הכתר הקבוע? כשהשתל נקלט. את זה קובעים לפי מדידת יציבות השתל במהלך ההחלמה, לא לפי מספר קבוע של חודשים. ההבדל האמיתי בין השיטות הוא אם עוברים את תקופת הקליטה עם שן או בלי שן.

מקורות

• Esposito M. et al., Interventions for replacing missing teeth: different times for loading dental implants. Cochrane Database Syst Rev 2013.

The post שיניים ביום אחד מול השתלה בשני שלבים: ההשוואה שלא מספרים לכם בפרסומת appeared first on מרפאת ד״ר שגיא סיון.

בקצרה

• הספרות: 94% עד 98% מהשתלים מחזיקים 10 שנים ויותר במחקרים גדולים, ו-90% ומעלה אחרי 15 עד 20 שנה
• מתי נכשלים: רוב הכישלונות בשנה הראשונה, רובם בחודשים הראשונים אחרי הניתוח
• מי בסיכון: מחלת חניכיים לא מטופלת, מעשנים, סוכרת לא מאוזנת, היגיינה לקויה, עומס מוקדם
• מה לא משפיע, בניגוד לדעה הרווחת: גיל

מה בדיוק נמדד

"הישרדות" פירושה: השתל עדיין בפה. זה המדד המקובל במחקר, ולכן רוב המספרים שתראו, כאן ובכל מקום, הם הישרדות. כשמרפאה כותבת "98% הצלחה", כדאי לשאול שתי שאלות: הצלחה או הישרדות, ואחרי כמה שנים.

"הצלחה" הוא מדד מחמיר יותר: שתל בלי דלקת, בלי אובדן עצם ובלי כאב. הוא דורש בדיקה יזומה של כל שתל, ולכן מעט מחקרים מודדים אותו, ושיעורי ההצלחה תמיד נמוכים משיעורי ההישרדות.

מה מראים המחקרים הגדולים

מחקרי מעקב ארוכי טווח על אלפי שתלים מדווחים על הישרדות של 94% עד 98% אחרי 10 שנים, ו-90% ומעלה אחרי 15 עד 20 שנה. שיעור הכישלון המוקדם המדווח, בחודשים שלפני הרכבת הכתר, הוא 1% עד 3%.

המספרים האלה מגיעים ממרפאות אוניברסיטאיות ומרפאות מומחים, עם תכנון על צילום תלת-ממדי ומעקב קבוע. הם לא מבטיחים תוצאה לאף מטופל, והם לא מתארים מרפאה מסוימת. הם מתארים מה אפשר לצפות ממנו כשכל התנאים מתקיימים.

מתי שתלים נכשלים

רוב הכישלונות מתרחשים בשנה הראשונה, ורובם בחודשים הראשונים: השתל לא נקלט בעצם, או שהתפתח זיהום מוקדם. זה כישלון מוקדם, והוא כמעט תמיד ניתן לתיקון בשתל חוזר אחרי החלמה.

כישלון מאוחר, אחרי שהשתל כבר נקלט ושימש שנים, נדיר יותר. הוא נובע כמעט תמיד מדלקת סביב השתל (פרי-אימפלנטיטיס) שהתפתחה לאורך זמן, על רקע מחלת חניכיים שלא טופלה, עישון או היגיינה לקויה.

מה מוריד את הסיכוי

לפי המחקרים, ולפי מה שאני רואה במרפאה:

• מחלת חניכיים לא מטופלת, או מטופלת בלי מעקב. הגורם החשוב ביותר לכישלון המאוחר. אותם חיידקים שפירקו את העצם סביב השיניים תוקפים את העצם סביב השתל. מי שאיבד שיניים ממחלת חניכיים נמצא בסיכון גבוה יותר לדלקת סביב השתל, ולכן אצלו מטפלים בחניכיים לפני ההשתלה ומקפידים על מעקב תקופתי אחריה, כל 3 עד 6 חודשים לפי הסיכון.
• עישון. מכפיל את הסיכון לכישלון ולדלקת סביב השתל. כחמישית מהמבוגרים בישראל מעשנים (דוח משרד הבריאות, 2024).
• סוכרת לא מאוזנת. ריפוי איטי, זיהומים.
• היגיינה. שתל צריך ניקוי כמו שן, ויותר: מברשות בין-שיניות ומכשיר מים מתחת לגשרים.
• עומס מוקדם. תותבת שלוחצת על שתל בקליטה, או העמסה מיידית במקרה גבולי.
• עצם רכה בלסת העליונה האחורית. מטופל בבחירת שתל ובזמן קליטה ארוך יותר.
• חריקת שיניים ללא סד לילה. שוברת כתרים ומעמיסה על שתלים.

מה לא מוריד את הסיכוי, בניגוד לדעה הרווחת: גיל. שתלים אצל בני 75 נקלטים כמו אצל בני 45.

מה מעלה את הסיכוי

• תכנון על CT, מיקום מדויק, ומרחק נכון מעצב ומסינוס
• בחירה נכונה מתי להעמיס מיד ומתי לחכות
• טיפול במחלת חניכיים לפני ההשתלה, וחניכיים יציבות כתנאי להתחלה
• הפסקת עישון, לפחות סביב הניתוח
• מעקב חניכיים קבוע אחרי ההשתלה: ניקוי מקצועי ובדיקה של העומקים סביב השתלים כל 3 עד 6 חודשים אצל מי שהיה לו מחלת חניכיים, ולפחות פעם בשנה אצל כל השאר. זה מה שמונע את הכישלונות המאוחרים

מה זה אומר עבורכם

אם אתם לא מעשנים, בריאים או עם מחלה מאוזנת, החניכיים שלכם מטופלות ואתם מגיעים למעקב: לפי הספרות, הסיכוי שהשתל שלכם ייכשל בשנה הראשונה הוא בסביבות 1% עד 3%, ואחרי כן נמוך בהרבה. אם אתם מעשנים או עם סוכרת לא מאוזנת: הסיכון גבוה יותר, ונדבר עליו בכנות לפני שמתחילים, לא אחרי.

ואם שתל בכל זאת נכשל: מוציאים, מחלימים, ומשתילים מחדש. ברוב המקרים השני נקלט.

בייעוץ הראשוני במרפאת השיניים שלנו באשקלון בודקים את החניכיים, את העצם ואת גורמי הסיכון האישיים שלכם, ורק אז אומרים מה אפשר לצפות ממנו. הייעוץ ללא עלות; צילומים לפי מחירון המרפאה.

שאלות נפוצות

מה אחוזי ההצלחה של שתלי שיניים? לפי מחקרי מעקב גדולים, 94% עד 98% מהשתלים מחזיקים 10 שנים ויותר, ו-90% ומעלה אחרי 15 עד 20 שנה. המספרים מתארים הישרדות, כלומר שהשתל נשאר בפה.

מה ההבדל בין הישרדות להצלחה של שתל? הישרדות פירושה שהשתל בפה. הצלחה פירושה שהוא בפה בלי דלקת, בלי אובדן עצם ובלי כאב. הישרדות היא המדד המקובל במחקר.

כמה שנים מחזיק שתל שיניים? בתחזוקה נכונה, שנים רבות. מחקרים מראים הישרדות של 90% ומעלה אחרי 15 עד 20 שנה. הכתר מוחלף לעיתים אחרי 10 עד 15 שנה.

מתי שתלים נכשלים? רוב הכישלונות מתרחשים בשנה הראשונה, רובם בחודשים הראשונים. אחרי שנה כישלון נדיר ונובע לרוב מדלקת סביב השתל על רקע מחלת חניכיים, עישון או היגיינה לקויה.

מקורות

• Howe MS, Keys W, Richards D. Long-term (10-year) dental implant survival: a systematic review and sensitivity meta-analysis. J Dent 2019.
• Moraschini V. et al., Evaluation of survival and success rates of dental implants reported in longitudinal studies with a follow-up period of at least 10 years. Int J Oral Maxillofac Surg 2015.
• Schwarz F. et al., Peri-implantitis, J Periodontol 2018 (היסטוריה של מחלת חניכיים כגורם סיכון לדלקת סביב השתל).
• Chrcanovic BR, Albrektsson T, Wennerberg A. Smoking and dental implants: a systematic review and meta-analysis. J Dent 2015.

The post אחוזי הצלחה של שתלי שיניים: מה אומרת הספרות, ומה מוריד את הסיכוי appeared first on מרפאת ד״ר שגיא סיון.

בקצרה

• סוכרת: מנתחים כשהיא מאוזנת (HbA1c לרוב עד 8). לא מאוזנת, מאזנים קודם
• אספירין, אליקוויס, קסרלטו: לרוב ללא הפסקה, עם אמצעים מקומיים לשליטה על הדמם. קומדין או שילוב של שתי תרופות לדילול דם: בתיאום עם הרופא המטפל
• ביספוספונטים ופרוליה: הערכת סיכון לנמק עצם לפי התרופה, המשך והמתן. לעיתים פרוטוקול מיוחד
• מחלת לב ומסתמים: אנטיביוטיקה מונעת כשיש התוויה, ניטור, פגישות קצרות
• הכלל: אל תפסיקו תרופה על דעת עצמכם. אנחנו מתאמים עם הרופא המטפל

סוכרת

מה הסיכון האמיתי. סוכרת לא מאוזנת פוגעת בריפוי ובתגובה לזיהום, ולכן מעלה את הסיכון לכישלון קליטה ולדלקת סביב השתל. סוכרת מאוזנת, לפי המחקרים המקיפים, אינה מעלה את שיעור הכישלון באופן משמעותי.

מה אנחנו עושים.

• בודקים HbA1c מהחודשים האחרונים. עד 7 ירוק, 7 עד 8 עם זהירות, מעל 8 מאזנים קודם עם הרופא המטפל.
• אנטיביוטיקה מונעת סביב הניתוח, לפי שיקול.
• ניתוח בבוקר, אחרי ארוחה ותרופות כרגיל. לא צמים לפני הרדמה מקומית.
• העמסה מיידית נשקלת בזהירות רבה יותר, כי הריפוי איטי.
• מעקב צמוד, כמו לכל מושתל. תדירות הביקורות בהתאם לפעולה שבוצעה.

מדללי דם ונוגדי טסיות

קומדין, אליקוויס, קסרלטו, פרדקסה, פלביקס, אספירין, ברילינטה. הכלל של הרפואה בעשור האחרון ברור: לרוב לא מפסיקים. הפסקה חושפת אתכם לקריש, שבץ או אוטם, וזה סיכון גדול בהרבה מדימום בפה, שאפשר לעצור.

מה אנחנו עושים.

• אספירין, קסרלטו, אליקוויס (וגם פלביקס ופרדקסה): לרוב ניתן לטפל ללא הפסקה. נעזרים באמצעים מקומיים לשליטה על הדמם.
• טיפול בשתי תרופות לדילול דם, או טיפול בקומדין: בתיאום עם הרופא המטפל. בקומדין גם בדיקת INR ביומיים שלפני הניתוח.
• טכניקה עדינה, חתכים קטנים, תפירה הדוקה, חומרים מקומיים שעוצרים דימום (ספוג קולגן, חומצה טרנקסמית).
• מנתחים בבוקר, כדי שאם יש דימום מאוחר, המרפאה פתוחה.
• הוראות: לחיצה עם גזה 30 דקות, בלי שטיפות ביום הראשון, קרח.

תרופות לאוסטאופורוזיס: ביספוספונטים ופרוליה

פוסלן, אקטונל, בוניבה, זומטה, פרוליה. תרופות אלה מאטות את חילוף העצם, וזה הסיבה שהן עלולות לגרום, במקרים נדירים, לנמק עצם בלסת אחרי ניתוח (ONJ). הסיכון תלוי ב:

• סוג המתן: עירוי ורידי (לרוב בטיפול אונקולוגי) מסוכן הרבה יותר מכדורים.
• משך הנטילה: מעל 3 עד 4 שנים הסיכון עולה.
• גורמים נוספים: סטרואידים, סוכרת, עישון, מחלת חניכיים.

מה אנחנו עושים.

• שואלים בדיוק: איזו תרופה, כמה זמן, כדורים או זריקות, ולמה (אוסטאופורוזיס או סרטן).
• בכדורים פחות מ-3 שנים: מנתחים, עם אנטיביוטיקה ומעקב.
• מעל 3 שנים או בזריקות: הערכה פרטנית, תיאום עם הרופא המטפל, ניתוח שמרני ככל האפשר, וסגירה מלאה של הפצע.
• בטיפול תוך-ורידי במינון אונקולוגי (למשל למניעה או לטיפול בגרורות בעצמות): הסיכון גדול יותר ונדרש שיקול דעת פרטני, בתיאום עם האונקולוג.

מחלת לב, מסתמים, קוצב, לחץ דם

• מסתם מלאכותי, אנדוקרדיטיס בעבר, מומי לב מסוימים: אנטיביוטיקה מונעת שעה לפני הניתוח, לפי ההנחיות.
• אחרי אוטם או צנתור: ממתינים לרוב 6 חודשים, ועם אישור קרדיולוג.
• לחץ דם: נמדד לפני הניתוח. מעל 180/110 לא מנתחים באותו יום.
• קוצב: אין בעיה עם הציוד במרפאה.
• פגישות קצרות, חומר הרדמה עם פחות אדרנלין כשצריך.

מה להביא לייעוץ

רשימת תרופות מעודכנת (אפשר צילום של הקופסאות), בדיקות דם אחרונות, מכתב סיכום מהרופא המטפל אם יש. ה-CT נעשה במרפאה. מזה נבנית תוכנית: מה צריך לתאם, מה צריך לבדוק, ומתי אפשר לנתח.

שאלות נפוצות

האם להפסיק אספירין לפני השתלה? לא, אלא אם הרופא שרשם אותו אומר אחרת. מנתחים עם אספירין.

HbA1c 8.5. אפשר להשתיל? עדיף לאזן קודם, בשיתוף הרופא המטפל, ולחזור. השתלה עם סוכרת לא מאוזנת מסתכנת בכישלון.

אני מקבלת פרוליה. אפשר לעקור שן? לרוב כן, בפרוטוקול מותאם ובתיאום עם הרופא המטפל. יש שיקולים לגבי תזמון הזריקה. לא לדחות טיפול בשן זיהומית בגלל זה, זיהום מסוכן יותר.

האם המקרים האלה מצליחים פחות? לפי הספרות, סוכרת מאוזנת ונטילת מדללי דם אינן מעלות את שיעור הכישלון באופן משמעותי. ההבדל הוא בתכנון, לא בתוצאה.

מקורות

• רשומות המרפאה, 2020 עד 2026.
• הנחיות האיגוד האמריקאי לכירורגיית פה ולסת (AAOMS) לנמק עצם בלסת הקשור לתרופות, עדכון 2022.
• Naujokat H. et al., Dental implants and diabetes mellitus, Int J Implant Dent 2016.
• הנחיות האיגוד הישראלי לרפואת שיניים לטיפול בנוטלי נוגדי קרישה.

The post השתלת שיניים לחולי סוכרת, נוטלי מדללי דם ואוסטאופורוזיס: מה באמת מסוכן appeared first on מרפאת ד״ר שגיא סיון.

בקצרה

• מה זה: עקירה + שתל באותו ניתוח. לא בהכרח כתר באותו יום
• למה כן: ניתוח אחד במקום שניים, 3 עד 4 חודשים פחות, שימור עצם וחניכיים, אסתטיקה טובה יותר מקדימה
• מתי לא: כשאין מספיק עצם להשגת יציבות ראשונית לשתל, זיהום חריף עם מוגלה, דופן עצם שבורה, סוכרת לא מאוזנת, מחלת חניכיים פעילה, שן בינה
• ההבדל מ"שיניים ביום אחד": שתל מיידי הוא התזמון של השתל. העמסה מיידית היא התזמון של הכתר. אפשר אחד בלי השני
• הבדיקה שקובעת: CT של האזור כבר בשלב האבחון

ארבעה מסלולים אחרי עקירה

1. שתל מיידי, באותו ניתוח. השתל נכנס למכתשית, לרוב עם קצת תחליף עצם למילוי הרווח.
2. שתל מוקדם, 6 עד 8 שבועות אחרי העקירה, כשהחניכיים סגרו את החור אבל העצם עוד לא נספגה. טוב כשהיה זיהום.
3. שימור מכתשית ושתל אחרי 3 עד 4 חודשים. ממלאים את החור בתחליף עצם ביום העקירה, משתילים כשהעצם בשלה.
4. המתנה להחלמת העקירה ולהסתיידות העצם הטבעית, 4 עד 6 חודשים. לעיתים זו הגישה המועדפת עליי, בייחוד באזור של עקירת שיניים טוחנות.

הבחירה תלויה במה שרואים ב-CT ובמה שמוצאים בזמן העקירה.

מתי שתל מיידי מתאים

• השן נעקרת בגלל שבר, סדק, עששת עמוקה או כישלון של טיפול שורש, בלי זיהום חריף
• דפנות העצם של המכתשית שלמות, בעיקר הדופן הקדמית
• יש מספיק עצם מעבר לקצה השורש כדי לעגן את השתל ביציבות
• החניכיים בריאות
• אין סוכרת לא מאוזנת ואין מחלת חניכיים פעילה

הכי מתאים: שיניים קדמיות ומלתעות, שן אחת עם שורש אחד. פחות: טוחנות עם שלושה שורשים, כי המכתשית גדולה מדי לשתל אחד.

מתי אני מעדיף לחכות

• אין מספיק עצם להשגת יציבות ראשונית. שתל שלא נאחז ביום הניתוח לא ייקלט. בונים עצם קודם, או משתילים אחרי החלמה.
• זיהום חריף עם מוגלה או נפיחות. אפשר לעקור, לנקות, ולחזור אחרי 6 עד 8 שבועות.
• דופן עצם קדמית שבורה או חסרה. השתל יישאר בלי כיסוי. בונים עצם קודם.
• סוכרת לא מאוזנת או מחלת חניכיים פעילה. מאזנים ומטפלים קודם.
• שן בינה. אין סיבה להשתיל במקומה.

הבדיקה שקובעת: CT בשלב האבחון

כדי לבדוק אם אפשר לבצע עקירה והשתלה מיידית, ואף לבחון היתכנות להעמסה מיידית, מבצעים צילום CT של האזור כבר בשלב האבחון. בצילום בודקים את כמות העצם וצפיפותה באתר, ואת היכולת להחדיר שתל שישיג אחיזה ויציבות מספקות לצורך הרכבת כתר באותו היום או למחרת. בלי הבדיקה הזו ההחלטה היא ניחוש.

ומה עם כתר באותו יום

שתל מיידי וכתר מיידי הם שתי החלטות נפרדות. שתל מיידי עם יציבות גבוהה, בשן קדמית: אפשר גם כתר זמני באותו יום, וזו "העמסה מיידית". שתל מיידי עם יציבות בינונית: משאירים את השתל ללא שיקום למשך כ-3 חודשים, לעיתים עם כיפת ריפוי ולעיתים מכוסה מתחת לחניכיים, ומרכיבים כתר אחר כך. כאשר לא ניתן להרכיב כתר זמני על השתל, אפשר להיעזר בשיקום נשלף (פליפר), בגשר זמני המורכב על השיניים הסמוכות, או בשיקום זמני המודבק לשן אחת או יותר בלי צורך להשחיז אותה (כתר מרילנד). לעיתים מחליטים גם לא להשלים את השן עד לקליטה מלאה של השתל. (העמסה מיידית)

איך זה נראה ביום הניתוח

הרדמה מקומית. עקירה עדינה, לעיתים חיתוך השן לחלקים כדי לשמר את העצם מסביב. ניקוי המכתשית. קידוח לפי התכנון ב-CT, לרוב עם סטייה מכוונת מהמכתשית כדי להיאחז בעצם בריאה. החדרת השתל, מדידת יציבות. מילוי הרווח בין השתל לדפנות בתחליף עצם, ולעיתים ממברנה או שתל חניכיים קטן. תפירה, או כתר זמני. הכל בערך 45 עד 75 דקות.

סיכונים ייחודיים לשתל מיידי

• נסיגת חניכיים מקדימה, בעיקר אם הדופן הקדמית דקה. לכן בוחרים מקרים בקפידה ומוסיפים עצם.
• זיהום מהשן שנעקרה, אם היה זיהום סמוי. ניקוי טוב ואנטיביוטיקה מפחיתים.
• כישלון קליטה בשיעור דומה להשתלה רגילה כשהמקרה נבחר נכון: לפי הספרות, 1% עד 3% מהשתלים.

שאלות נפוצות

עוקרים לי שן. כדאי לבקש שתל באותו יום? כדאי לשאול. אם התנאים מתאימים זה חוסך ניתוח וחודשים. אם לא, ממתינים להחלמת העקירה ומשתילים אחר כך.

זה יותר כואב מעקירה רגילה? לא באופן משמעותי. ההרדמה אותה הרדמה, ההחלמה דומה לעקירה עם תוספת נפיחות קלה.

כמה זה עולה? עלות העקירה ועלות השתל, כמו בנפרד. לרוב נוסף תחליף עצם למילוי. הצעה בכתב אחרי הבדיקה. (כמה עולה השתלת שיניים)

אפשר שתל מיידי במקום טוחנת? כתלות בכמות העצם הקיימת באזור. כשיש מספיק עצם מעבר לשורשים כדי להשיג יציבות ראשונית, כן. אם לא, ממתינים להחלמת העקירה ולהסתיידות העצם ומשתילים אחר כך.

מקורות

• רשומות המרפאה: ימי השתלה עם עקירה באותו יום.
• Chen ST, Buser D. Esthetic outcomes following immediate and early implant placement. Int J Oral Maxillofac Implants 2014.

The post שתל מיידי אחרי עקירה: מתי אפשר להשתיל באותו יום, ומתי עדיף לחכות appeared first on מרפאת ד״ר שגיא סיון.

בקצרה

• שתל נקלט כשהעצם נבנית ישירות על פני השטח שלו, תהליך שנקרא אוסאואינטגרציה ולוקח 2 עד 4 חודשים
• כאב, נפיחות ושטף דם קל: נורמליים בשבוע הראשון, ואמורים לרדת מיום ליום
• כיפת ריפוי שהתרופפה: לא כישלון. אודם, נפיחות, כאב והפרשה מוגלתית: סימני דלקת, לבדוק
• אחרי שנים: דלקת חניכיים סביב השתל, שאם לא מטפלים בה מתקדמת לאיבוד עצם, עד תנועתיות והוצאה. מעקב חניכיים קבוע הוא ההגנה
• שיעור כישלון בספרות: 1% עד 3% מהשתלים, רובם בחודשים הראשונים; הישרדות של 94% עד 98% אחרי 10 שנים
• הכלל: כאב שלא יורד או שחוזר, בודקים. לא מחכים

איך שתל נקלט: אוסאואינטגרציה

שתל דנטלי עשוי מטיטניום, ופני השטח שלו מחוספסים ומעובדים כך שהגוף מזהה אותם כמו עצם עצמית. מיד אחרי ההחדרה נספגים על פני השטח חלבונים מהדם, ותאי עצם מתיישבים עליהם ומתחילים לבנות עצם חדשה שנקשרת כימית לשכבת התחמוצת שעל הטיטניום. אין רקמת חיבור בין השתל לעצם, אלא מגע ישיר: זו אוסאואינטגרציה. התהליך לוקח 2 עד 4 חודשים, ובסופו השתל מקובע בעצם כמו שורש.

הנקודה החשובה: בשבועות הראשונים השתל מוחזק רק על ידי האחיזה המכנית של ההברגה, בזמן שהעצם הישנה סביבו נספגת והחדשה נבנית. זו תקופת החולשה, ולכן רוב הכישלונות קורים אז. כל מה שמפריע לבנייה בשלב הזה, זיהום, תנועה, עומס, עישון, ריפוי לקוי, יכול למנוע את הקליטה. ואז מה שנוצר בין השתל לעצם הוא רקמת חיבור רכה במקום עצם, והשתל לא יתקבע לעולם.

מה נורמלי אחרי השתלה

בשבוע הראשון אחרי השתלה מרגישים:

• כאב עמום שנשלט במשככי כאבים רגילים, בשיא ביום השני, ויורד
• נפיחות של הלחי או החניכיים, בשיא כעבור יומיים
• שטף דם קטן בחניכיים או בלחי, שמשנה צבע ונעלם תוך שבוע עד עשרה ימים
• אי-נוחות בפתיחת הפה כשהניתוח היה מאחור

הכיוון הוא מה שחשוב: כל יום קצת יותר טוב. אם ביום החמישי כואב יותר מביום השלישי, משהו לא בסדר.

כיפת ריפוי שזזה: לא לבלבל עם כישלון

על השתל מוברגת לעיתים כיפת ריפוי, מכסה קטן שבולט מהחניכיים ושומר על הפתח עד השיקום. הכיפה הזו מוברגת ביד, ולפעמים מתרופפת מהלשון, מהאוכל או מהצחצוח. מטופלים מרגישים "משהו זז" ובטוחים שהשתל נכשל. ברוב המקרים הכיפה בלבד זזה, והשתל עצמו יציב לגמרי בעצם. הפתרון: ביקור קצר, ניקוי והידוק. לא לחכות עם זה, כי כיפה רופפת מאפשרת לחיידקים ולמזון להיכנס לחיבור.

איך מבדילים: כיפה רופפת מסתובבת או נופלת, בלי כאב ובלי נפיחות. שתל שנכשל מתלווה לסימני דלקת.

סימני דלקת מקומית: אלה הסימנים שדורשים בדיקה

דלקת סביב שתל בשבועות הראשונים נראית כמו דלקת בכל מקום אחר בגוף:

1. אודם של החניכיים סביב השתל, שלא נרגע אחרי השבוע הראשון
2. נפיחות שגוברת אחרי היום הרביעי, או שמופיעה מחדש אחרי שכבר ירדה
3. כאב שנמשך מעבר לשבוע-שבועיים, או שחוזר, בעיקר בלחיצה על השתל
4. הפרשה מוגלתית או טעם רע קבוע
5. חום

בשלב הזה השתל עדיין יכול להיות יציב, ולכן זה הזמן לטפל: ניקוי, שטיפות, אנטיביוטיקה לפי הצורך, והסרת הגורם (למשל תותבת זמנית שלוחצת). אם הדלקת ממשיכה, העצם החדשה לא נבנית, השתל לא נקלט, ובסוף מתחיל לזוז. תנועתיות של השתל עצמו היא הסימן החד-משמעי לכישלון, ובשלב הזה אין מה להציל: מוציאים.

הסיבות השכיחות לכישלון מוקדם: זיהום, עומס מוקדם על השתל, עישון, עצם רכה, ריפוי לקוי אצל חולי סוכרת לא מאוזנת, ולעיתים חימום יתר של העצם בזמן הקידוח.

אחרי שנים: מדלקת חניכיים לאיבוד עצם

שתל שנקלט יכול להיכשל גם אחרי שנים, וכמעט תמיד באותו מסלול, בשלושה שלבים:

1. דלקת חניכיים סביב השתל (מוקוזיטיס). החניכיים סביב הכתר אדומות, נפוחות, מדממות בצחצוח. העצם עדיין שלמה. בשלב הזה הכל הפיך: ניקוי מקצועי, שיפור ההיגיינה, ולפעמים תיקון צורת הכתר כדי שאפשר יהיה לנקות מתחתיו.
2. דלקת סביב השתל (פרי-אימפלנטיטיס). הדלקת חודרת לעצם, והעצם סביב השתל נספגת. החניכיים נסוגות עד שרואים את הברגות השתל, יש הפרשה, ריח, ובצילום רואים "גביע" של עצם חסרה סביב הצוואר. עדיין אפשר לעצור, לעיתים בניתוח קטן שחושף, מנקה ומוסיף עצם, אבל מה שאבד לא תמיד חוזר.
3. תנועתיות והוצאה. כשנשארת מעט מדי עצם, השתל מתחיל לזוז, ואז מוציאים אותו.

התהליך איטי, לרוב בלי כאב עד השלבים המאוחרים, ולכן מתגלה מאוחר. הגורמים: היגיינה לא מספקת, עישון, סוכרת, כתר בצורה שלא מאפשרת ניקוי, ושאריות דבק מתחת לכתר. הבדיקה השנתית סביב השתלים קיימת בדיוק כדי לתפוס את זה בשלב הראשון, שבו הכל הפיך.

מחלת חניכיים: הגורם שאפשר לשלוט בו

רוב הכישלונות המאוחרים מתחילים במחלת חניכיים, לפני ההשתלה או אחריה. מי שאיבד שיניים בגלל מחלת חניכיים נושא את אותם חיידקים, והם תוקפים את העצם סביב השתל בדיוק כמו שתקפו את העצם סביב השיניים. לכן שני כללים שאינם ניתנים לוויתור:

1. לפני ההשתלה: מטפלים במחלת חניכיים פעילה עד שהחניכיים יציבות. לא משתילים לתוך פה עם דלקת.
2. אחרי ההשתלה: מעקב חניכיים קבוע. ניקוי מקצועי, מדידת עומקים סביב השתלים וצילום, כל 3 עד 6 חודשים אצל מי שהיה לו מחלת חניכיים, ולפחות פעם בשנה אצל כל השאר. ובבית: מברשות בין-שיניות, ומכשיר מים מתחת לגשרים.

דלקת סביב שתל שנתפסת בשלב הראשון, כשהעצם עדיין שלמה, מטופלת בביקור אחד. אותה דלקת שמתגלה אחרי שנתיים בלי מעקב עולה לפעמים בשתל.

הכתר זז, זה השתל?

לא בהכרח, ולרוב לא. בכתר שמוברג לשתל, הבורג הפנימי יכול להתרופף, והכתר זז בעוד השתל יציב לגמרי. תיקון פשוט: הידוק הבורג. גם דבק של כתר מודבק יכול להיחלש. רק בדיקה מבדילה בין כתר רופף לשתל רופף.

מה עושים

לא: לחכות "שיעבור", לקחת אנטיביוטיקה שנשארה בבית, ללחוץ על השתל כדי לבדוק.

כן: להתקשר למרפאה שהשתילה, או אלינו. בדיקה קלינית וצילום, לרוב CT, מראים מה קורה. כיפה רופפת, מהדקים. דלקת מוקדמת עם שתל יציב, מטפלים ולרוב מצילים. שתל שזז, מוציאים, נותנים לעצם להחלים 2 עד 4 חודשים, ומשתילים מחדש. (שתל שנכשל)

מטופלים מגיעים למרפאה באופן קבוע להוצאת שתל שהושתל במקום אחר. זו לא ביקורת על מי שהשתיל, שתלים נכשלים אצל כולם. זו קריאה לא לחכות.

שאלות נפוצות

כמה זמן אחרי ההשתלה עדיין יכול להיות כאב? עד שבוע, בירידה. כאב שנמשך מעבר לשבועיים או שחוזר אחרי שנרגע מצריך בדיקה.

כיפת הריפוי זזה. השתל נכשל? לרוב לא. הכיפה מוברגת ביד ומתרופפת לפעמים, בעוד השתל יציב בעצם. צריך להדק אותה בביקור קצר, ולא לחכות, כדי שלא ייכנסו חיידקים לחיבור.

מה הסיכוי ששתל ייכשל? לפי הספרות, 1% עד 3% מהשתלים אינם נקלטים, כמעט כולם בחודשים הראשונים. הישרדות ארוכת טווח של 94% עד 98% אחרי 10 שנים.

אפשר להציל שתל שמתחיל להיכשל? כשיש דלקת והשתל עדיין יציב, לרוב כן: ניקוי, טיפול בדלקת, ולעיתים ניתוח קטן לבניית עצם. שתל שזז, לא. מוציאים ומשתילים מחדש.

האם השתל השני יצליח? ברוב המקרים כן, בתנאי שהסיבה לכישלון הראשון טופלה: עישון, סוכרת, היגיינה, עומס.

מקורות

• Howe MS. et al., Long-term (10-year) dental implant survival: a systematic review and sensitivity meta-analysis. J Dent 2019.
• Albrektsson T. et al., Osseointegrated titanium implants. Acta Orthop Scand 1981 (ההגדרה המקורית של אוסאואינטגרציה).
• Schwarz F. et al., Peri-implantitis, J Periodontol 2018 (הגדרות עולמיות של מוקוזיטיס ופרי-אימפלנטיטיס).

The post סימני דחיית שתל: מתי זה נורמלי ומתי צריך כירורג appeared first on מרפאת ד״ר שגיא סיון.

כאב אחרי עקירת שן בינה — מה אמיתי ומה מוגזם?

"שמעתי שזה הכי כואב בחיים" — משפט שאני שומע לפני כל עקירת שן בינה. ולרוב זה מוגזם. אבל "לא כואב בכלל" — גם לא מדויק. בואו נדבר בגובה העיניים.

הציר הזמני של הכאב

יום הניתוח: הרדמה בתוקף — לא כואב. כשהיא חולפת (2–4 שעות), מתחיל אי-נוחות עמום.

יום 1–2: כאב ממוצע עד גבוה. ציון כאב ממוצע: 4–6 מתוך 10 עם תרופות.

יום 3–4: פיק הנפיחות. אם הכאב פתאום מחמיר ביום 3–5 — ייתכן מכתשית יבשה, צרו קשר.

יום 5–7: שיפור ניכר. כאב קל.

שבוע 2: כמעט בלי כאב.

סולם הכאב

מה עוזר להפחית כאב?

תרופות: איבופרופן (הכי יעיל לכאב דנטלי) / פרצטמול כחלופה.

ביתי: קרח מחוץ לפנים — 20 דקות מדי שעה. ראש מורם בשינה. אוכל קר ורך.

מה לא: לא לעשן, לא לשתות אלכוהול עם תרופות.

מתי הכאב הוא אות אזהרה?

חזרו לרופא אם: כאב עז שמתחיל ביום 3–5 לאחר שהיה שיפור (מכתשית יבשה), חום מעל 38.5°C, נפיחות גוברת אחרי יום 4, דימום שלא עוצר, קושי בבליעה.

שאלות נפוצות

מה כואב יותר — שן רגילה או בינה?
שן בינה כלואה — יותר. אבל עדיין ניתן לניהול.

כמה זמן הנפיחות?
לרוב 3–5 ימים, פיק ביום 3–4.

האם הכאב מחמיר בלילה?
לפעמים — שכיבה שטוחה מגדילה לחץ. ראש מורם מקל.

האם מותר איבופרופן כל 6 שעות?
כן, לפי ההנחיות. לא על קיבה ריקה.

כמה ימי מחלה?
ממשרד — 1–2 ימים. עבודה פיזית — 3–5 ימים.

מדוע לבחור במרפאת ד"ר שגיא סיון?

ד"ר שגיא סיון הוא מומחה לכירורגיית פה ולסתות עם ניסיון של שנים רבות במחלקות פה ולסת בבתי חולים.

מה מייחד את המרפאה:
– מומחיות ונסיון — טיפול במקרים מורכבים שהופנו ממרפאות אחרות.
– טיפול בחרדתיים — הרדמה מקומית וגז צחוק במרפאה; במקרים המתאימים, הרדמה כללית במרפאה שותפה מורשית עם רופא מרדים.
– טכנולוגיה מתקדמת — CT דנטלי, סדי כירורגיה דיגיטליים.
– יחס אישי — אין תחושה של פס ייצור.
– ביקורות מטופלים — 4.9★ עם למעלה מ-160 ביקורות.

לייעוץ ראשוני ללא עלות: 08-648-9050
מרפאת ד"ר שגיא סיון — צה"ל 99, קומה 2, משרד 206, אשקלון

The post כמה כואב אחרי עקירת שן בינה? המדריך האמיתי appeared first on מרפאת ד״ר שגיא סיון.

מכתשית יבשה — הסיבוך הנפוץ שאפשר לזהות ולטפל מהר

"עברו שלושה ימים מהעקירה והכאב אחרי עקירה רק הולך ומחמיר" — זה המשפט שאני שומע כשמטופל מתקשר עם מכתשית יבשה. שלא כמו הכאב הרגיל שפוחת, כאב מכתשית יבשה מתחיל לגדול.

מה זה מכתשית יבשה?

לאחר עקירה נוצר קריש דם בחלל. הקריש מגן על העצם והעצב. במכתשית יבשה — הקריש מתפרק לפני שהרקמה ריפאה, ומשאיר את העצם חשופה.

שכיחות: כ-2% מהעקירות. בשיניים בינה — עד 5%.

תסמינים — איך מזהים?

הסימן העיקרי: כאב עז שמתחיל 3–5 ימים לאחר העקירה ומחמיר (בניגוד לכאב רגיל שפוחת).

תסמינים נוספים: כאב מקרין לאוזן/רקה/צוואר, ריח רע, טעם רע, חלל ריק עם עצם לבנה גלויה.

גורמי סיכון

עישון, שתייה בקשית, שטיפה חזקה תוך 24 שעות, עקירת שן בינה תחתונה, גלולות הורמונליות, עקירה מורכבת.

טיפול

שלב 1: פנייה מיד לרופא שעקר.

שלב 2: שטיפת המכתשית ומילוי בתחבושת רפואית (לרוב בוציפריין) — נוחות כמעט מידית.

שלב 3: החלפת תחבושת כל 2–3 ימים.

החלמה: 1–2 שבועות מהטיפול.

מניעה

24 שעות ראשונות: לא לעשן, לא לשתות בקשית, לא לשטוף בחוזקה, לא לאכול קשה/חריף/חם.

ימים 2–5: שטיפה עדינה עם מים פושרים + מלח.

שאלות נפוצות

האם מסוכן?
לא סכנת חיים — אבל כואב מאוד ודורש טיפול.

כמה זמן כואב?
עם טיפול — 1–2 שבועות. ללא טיפול — עד חודש.

האם גורם לנזק קבוע?
לא — עם טיפול מתאים הריפוי שלם.

האם אפשר להשתיל שתל לאחר מכן?
כן — לאחר ריפוי מלא.

מדוע לבחור במרפאת ד"ר שגיא סיון?

ד"ר שגיא סיון הוא מומחה לכירורגיית פה ולסתות עם ניסיון של שנים רבות במחלקות פה ולסת בבתי חולים.

מה מייחד את המרפאה:
– מומחיות ונסיון — טיפול במקרים מורכבים שהופנו ממרפאות אחרות.
– טיפול בחרדתיים — הרדמה מקומית וגז צחוק במרפאה; במקרים המתאימים, הרדמה כללית במרפאה שותפה מורשית עם רופא מרדים.
– טכנולוגיה מתקדמת — CT דנטלי, סדי כירורגיה דיגיטליים.
– יחס אישי — אין תחושה של פס ייצור.
– ביקורות מטופלים — 4.9★ עם למעלה מ-160 ביקורות.

לייעוץ ראשוני ללא עלות: 08-648-9050
מרפאת ד"ר שגיא סיון — צה"ל 99, קומה 2, משרד 206, אשקלון

The post מכתשית יבשה (Dry Socket) – תסמינים, טיפול ומניעה appeared first on מרפאת ד״ר שגיא סיון.

כתר שיניים — מתי צריך ואיזה סוג לבחור?

כשמטופל שואל אותי "איזה כתר כדאי?", אני תמיד אומר: תלוי איפה השן. כתר הוא לא סתם כיסוי — זה פיסת ציוד שתחיה בפה שלכם עשורים.

מה זה כתר שן?

כיסוי מלא שמצפה שן קיימת שנפגעה, שוחקה, או שנסדקה — או שמוכנס על שתל שן. מחזיר צורה, פונקציה ואסתטיקה.

מתי נדרש: אחרי טיפול שורש, שן שבורה, שן שחוקה, על גבי שתל.

כתר זירקוניה — למה הוא המלך?

קרמיקה לבנה, קשה, עמידה יוצאת דופן. עשוי בשיטת CAD/CAM לדיוק מרבי.

יתרונות: חוזק יוצא דופן, נראות טבעית, ביו-תואם, ללא מתכת (אין קו שחור), עמידות 15–25 שנה.

כתר חרסינה על מתכת (PFM) — מה החסרונות?

יתרון: פחות יקר. חסרונות: קו שחור/אפור עם הזמן, פחות שקוף, מגרה חניכיים, לא מומלץ לשיניים קדמיות.

כתר קומפוזיט — מתי?

כתר זמני, 3–5 שנים. לזמן ריפוי שתל או שיקום זמני.

השוואה מהירה

שאלות נפוצות

כתר זירקוניה או חרסינה — לשן קדמית?
זירקוניה — בלי ספק.

כמה זמן להכין כתר?
1–2 שבועות. במעבדה פנימית — לפעמים ימים בודדים.

האם כתר כואב?
הכנת השן בהרדמה מקומית. לאחר מכן אי-נוחות קל שחולף.

האם כתר זירקוניה שובר שיניים שמנגדות?
לא — כשמורכב נכון, לא אמור לגרום לבלאי.

מדוע לבחור במרפאת ד"ר שגיא סיון?

ד"ר שגיא סיון הוא מומחה לכירורגיית פה ולסתות עם ניסיון של שנים רבות במחלקות פה ולסת בבתי חולים.

מה מייחד את המרפאה:
– מומחיות ונסיון — טיפול במקרים מורכבים שהופנו ממרפאות אחרות.
– טיפול בחרדתיים — הרדמה מקומית וגז צחוק במרפאה; במקרים המתאימים, הרדמה כללית במרפאה שותפה מורשית עם רופא מרדים.
– טכנולוגיה מתקדמת — CT דנטלי, סדי כירורגיה דיגיטליים.
– יחס אישי — אין תחושה של פס ייצור.
– ביקורות מטופלים — 4.9★ עם למעלה מ-160 ביקורות.

לייעוץ ראשוני ללא עלות: 08-648-9050
מרפאת ד"ר שגיא סיון — צה"ל 99, קומה 2, משרד 206, אשקלון

The post כתר זירקוניה מול חרסינה – מה עדיף לשיניים שלכם? appeared first on מרפאת ד״ר שגיא סיון.

ויניר שיניים — השיפוץ שמשנה את החיוך מהשורש

ויניר (Veneer) הוא ציפוי דק מחרסינה או קומפוזיט שמצמידים לחזית השן. עובי ממוצע: 0.5–1 מ"מ. תוצאה: שינוי דרמטי בצבע, צורה, וגודל השן — תוך שמירה על השן הטבעית.

מתי ויניר הוא הפתרון הנכון?

מצבים שבהם ויניר מצוין: שיניים צהובות שלא הגיבו להלבנת שיניים, שיניים סדוקות, רווחים קטנים, שיניים קצרות, אי-סימטריה.

מצבים שפחות מתאים: עששת פעילה, ברוקסיזם לא מטופל, אמייל דל.

ויניר חרסינה מול קומפוזיט

מה זה לומינייר?

ויניר דק במיוחד (0.2–0.3 מ"מ) שלרוב לא דורש הכנה/דילול של השן. לא מתאים לכל מקרה.

תהליך הכנת ויניר

ביקור 1: ייעוץ, צילום, בחירת גוון.

ביקור 2: הכנת השיניים, לקיחת רשמים, ציפויים זמניים.

ביקור 3: הכנסת הוינירים הסופיים.

מה קובע את מחיר הוויניר?

המחיר נקבע לפי מספר השיניים, החומר (חרסינה, לומינייר או קומפוזיט) והצורך בהכנה, ונמסר בהצעת מחיר כתובה אחרי בדיקה.

שאלות נפוצות

האם ויניר כואב?
הכנת השן בהרדמה מקומית. לפעמים רגישות קלה שחולפת.

האם ויניר לצמיתות?
הוינייר — לא. אבל דילול האמייל הוא בלתי-הפיך.

כמה שנים מחזיק?
חרסינה: 10–20 שנה ויותר.

האם מכוסה בביטוח?
בדרך כלל לא — נחשב אסתטי.

מדוע לבחור במרפאת ד"ר שגיא סיון?

ד"ר שגיא סיון הוא מומחה לכירורגיית פה ולסתות עם ניסיון של שנים רבות במחלקות פה ולסת בבתי חולים.

מה מייחד את המרפאה:
– מומחיות ונסיון — טיפול במקרים מורכבים שהופנו ממרפאות אחרות.
– טיפול בחרדתיים — הרדמה מקומית וגז צחוק במרפאה; במקרים המתאימים, הרדמה כללית במרפאה שותפה מורשית עם רופא מרדים.
– טכנולוגיה מתקדמת — CT דנטלי, סדי כירורגיה דיגיטליים.
– יחס אישי — אין תחושה של פס ייצור.
– ביקורות מטופלים — 4.9★ עם למעלה מ-160 ביקורות.

לייעוץ ראשוני ללא עלות: 08-648-9050
מרפאת ד"ר שגיא סיון — צה"ל 99, קומה 2, משרד 206, אשקלון

The post ויניר שיניים – מה הם ולמי מתאימים? appeared first on מרפאת ד״ר שגיא סיון.

הלבנת שיניים — האמת מעבר לפרסומות

שיניים לבנות נהפכו לסמן של בריאות ואסתטיקה. הלבנה מקצועית אצל רופא שיניים מניבה תוצאות עמוקות, מהירות ועמידות יותר — ובצורה בטוחה לאמייל.

מה גורם לצביעת שיניים?

גורמים חיצוניים: קפה, תה, יין אדום, עישון.

גורמים פנימיים: התפתחות שן בגיל הילדות, פגיעה בשן, הזדקנות אמייל.

שיטות הלבנה מקצועית

הלבנה בקליניקה (In-Office)

ג'ל הלבנה בריכוז גבוה + אור UV/LED. כ-60–90 דקות. הבהרה של 4–8 גוונים מיידית.

הלבנה ביתית (Take-Home Trays)

מגשים מותאמים אישית עם ג'ל. שעתיים ביום, 2–4 שבועות. עדין יותר.

שילוב (Combo)

קליניקה + מגשים ביתיים לתחזוקה — התוצאות הטובות ביותר.

מה קובע את מחיר ההלבנה?

המחיר תלוי בשיטה (בקליניקה, מגשים ביתיים או שילוב) ובמספר המפגשים, ונמסר בהצעת מחיר כתובה אחרי בדיקה.

כמה זמן מחזיק הלבון?

בדרך כלל 12–24 חודשים, תלוי בהרגלי אכילה ושתייה.

שאלות נפוצות

האם הלבנה פוגעת באמייל?
הלבנה מקצועית בפיקוח רופא — בטוחה. מוצרים זולים עשויים להזיק.

האם הלבנה מתאימה לכולם?
לא לנשים בהריון, ילדים מתחת ל-16, ומי שיש לו שיניים רגישות מאוד.

האם עובד על כתרים וציפויים?
לא — רק על אמייל טבעי.

האם מותר לשתות קפה אחרי הלבנה?
לא ב-48 שעות הראשונות — "חלון לבן" שבו השיניים פגיעות להכתמה.

מדוע לבחור במרפאת ד"ר שגיא סיון?

ד"ר שגיא סיון הוא מומחה לכירורגיית פה ולסתות עם ניסיון של שנים רבות במחלקות פה ולסת בבתי חולים.

מה מייחד את המרפאה:
– מומחיות ונסיון — טיפול במקרים מורכבים שהופנו ממרפאות אחרות.
– טיפול בחרדתיים — הרדמה מקומית וגז צחוק במרפאה; במקרים המתאימים, הרדמה כללית במרפאה שותפה מורשית עם רופא מרדים.
– טכנולוגיה מתקדמת — CT דנטלי, סדי כירורגיה דיגיטליים.
– יחס אישי — אין תחושה של פס ייצור.
– ביקורות מטופלים — 4.9★ עם למעלה מ-160 ביקורות.

לייעוץ ראשוני ללא עלות: 08-648-9050
מרפאת ד"ר שגיא סיון — צה"ל 99, קומה 2, משרד 206, אשקלון

The post הלבנת שיניים – שיטות ומה לצפות appeared first on מרפאת ד״ר שגיא סיון.